צוק ושוק
בוקר חדש. עדיין לא רואים את השמש.
אבל זה לא מונע מאיתנו לצאת ולטייל.
היעד הראשון להיום מעט מרוחק, אז יצאנו מוקדם.
כל יום רביעי (ושבת) מתקיים שוק ססגוני בPérigueux, שנמצאת בצפון האזור, וכיוון שאנחנו מכורים לשווקים, כיוונו את הרכב צפונה.
חנינו ליד הקתדרלה הגדולה - קתדרלת St Front. חלל הקתדרלה מאוד מרשים, עם חלונות מקושטים ועוגב ענקי. שווה הצצה.
ממש לידה משתרע על גבי כמה רחובות וככרות שוק מקסים למכירת מזון - פירות, ירקות, גבינות, יינות, נקניקים ועוד.
בין לבין יש חנויות קטנות וקונדיטוריות (אתם חייבים לטעום את המקרונים!).
אל תוותרו על חווית השווקים, בצרפת ובכלל. זו אחת הדרכים הנפלאות ביותר לראות את החיים האמיתיים, לפגוש את האוכלוסיה המקומית, ולטעום טעמים חדשים.
אחרי הסתובבות לא קצרה בשוק וטעימת שלל גבינות, המשכנו בסיבוב קצר בעיר. זו עיר יפה, עם סמטאות צרות ומבנים עתיקים. נעים מאוד להסתובב בה.
מזג האוויר מעט השתפר, ושעת הצהריים התקרבה, כך שנכנסנו חזרה לאוטו ונסענו לBrantome - שמוגדרת כ"ונציה של הפריגור". אז ונציה היא לא, אבל כן זורם בתוכה נהר דרון המרשים, ומסביבו שלל מבנים גותיים.
ארוחת הצהריים היתה מאוד מוצלחת ובכלל כל אזור הנהר מנוקד במסעדות קטנות ומבטיחות.
הסיור בעיר (הקטנה למדי) כלל בעיקר את אזור הנהר, שם הבנות נהנו מאוד מהצצה דרך החומות לנהר וחיפוש ברווזים.
אנחנו נהננו מהתפאורה מסביב.
מזג האוויר חזר להיות קריר, והחלטנו לסיים את היום ולתת לבנות לנוח קצת בדרך ה(די) ארוכה חזרה לבית.
הבוקר מביא איתו כוחות מחודשים. כצפוי, מזג האוויר סגרירי, אבל כבר התרגלנו.
הבנות כבר איקלמו את המקום וקוראות לבית שלנו בכפר "ה-בית", הן מסתובבות בו מאוד בטבעיות.
גם אנחנו כבר התרגלנו לחיים בכפר צרפתי קטן ונינוח - אמצנו לנו מאפייה מקומית למנת הקרואסון היומית, וכל יומיים לערך מגיע לכיכר הכנסייה אופה הלחמים המקומי ממנו אנחנו קונים לחם טרי ומשובח.
המסלול היום פונה דרומה ממקום מגורנו, לאיזור לוט (Lot).
בירת האזור היא העיר Cahors - עיר גדולה יחסית (מעל 20 אלף תושבים). העיר יושבת על גדות נהר לוט הרחב ויש בה אווירה קצת יותר סואנת משאר הכפרים שבקרנו בהם.
התחלנו בביקור בקתדרלת St Etienne - קתדרלה גדולה ומרשימה, בתוכה ניצבים פסלים מוזהבים וסביבה גינה מטופחת
משם המשכנו לכיכר העיר, שלידה לשכת המידע לתיירים - הבנות כצפוי התלהבו מהמזרקה.
עוד סיור קצר בסמטאות העיר העתיקות והיפות, והמשכנו בדרך. אנחנו פחות מתחברים לערים גדולות....
בבוקר של אותו היום, הילדונת בקשה "עוד מערה אחת, וזהו!". במקור לא התכוונו לבקר בעוד מערה, אבל, אם הילדה מבקשת, ובמקרה אנחנו ליד אחת שנחשבת מיוחדת - למה לא?
אז נסענו. למערת Pech Merle שהתגלתה בשנת 1922 ובתוכה יש ציורי קירות ונטיפים. הסיור במערה הוא מודרך, ולרוב בצרפתית (אפשר לקבל חוברת הסברים בשפות אחרות, כולל עברית). במקרה כל הקבוצה שרצתה לסייר במערה דברה אנגלית. כך שהסיור נעשה באנגלית והיה אחד מהטובים ביותר שחווינו.
המערה מאוד מיוחדת וכוללת ציורים ברורים וחללים ייחודיים, וגולת הכותרת היא טביעות רגליים של נער מתקופת המערות. הסיור במערה נמשך כשעה לערך, והביקור בה מוגבל ל700 איש ליום, כך שאם אתם מגיעים בתקופות עמוסות - הזמינו מראש. כך או כך - המערה בהחלט שווה ביקור, וטוב שלא ויתרנו עליה.
אחרי נסיעה קצרה הגענו לאחד הכפרים היפים ביותר שראינו בטיול - Saint Cirq Lapopie
הכפר הקטן יושב גבוה מעל נהר לוט, וכולו בנוי במדרון. חונים למעלה ומתחילים לרדת (או להפך).
המקום מאוד תיירותי - אנחנו ביקרנו מחוץ לעונה, כך שזה לא מאוד הפריע, אבל יש להניח שבעונה הכפר מתמלא בתיירים, ואפשר לראות גם שהוא בנוי לכך - כל הכפר הוא מסעדות או חנויות. לנו, כאמור, זה לא הפריע.
עצרנו לארוחת צהריים מצויינת במסעדה מקומית - אחת הטובות שאכלנו באזור,
והמשכנו לתור את הכפר. אחת האטרקציות בכפר הוא טיפוס לראש גבעה, שעל פסגתה הריסות טירה.
הטיפוס די קליל, הבנות צלחו אותו בקלות, ומלמעלה נשקפים נופים מדהימים של כל העמק
המשכנו להסתובב עוד קצת בסמטאות, בדרכנו חזרה למעלה לחניון. לרדת את העיר זה קל, אבל לעלות חזרה...
הבנות כבר היו עייפות, וגם אנחנו קצת הותשנו, כך שהחלטנו לבחור עוד יעד אחד ליום הזה, אבל במרחק של שעה נסיעה לערך, כדי שכולם (טוב, חוץ מהנהג..) יוכלו קצת לנוח.
וכך, לאחר מנוחת צהריים בדרכים, מצאנו את עצמנו בRocamadour - אחד מהכפרים המפורסמים ביותר בדורדון.
רוקמדור נצבת על צוק. גבוה. בראשה טירה עתיקה, מתחת חדרי תפילה ועוד מטה שאר הכפר.
חנינו למטה. בכניסה לכפר.
הכפר עצמו נאה, עם בתים עתיקים ומרצפות אבן. אבל הוא תיירותי להחריד, וכל החנויות עוסקות בתיירים ומה שקשור אליהם. לא ממש התחברנו לאווירה הזו.
בשביל להגיע למעלה, לוקחים מעלית. כן, יש מעלית באמצע הכפר (בתשלום כמובן) שלוקחת אותך הישר לאזור חדרי התפילה. רעיון נחמד מאוד.
בחדרי התפילה אפשר למצוא פסל קטן של "המדונה השחורה", שעבורה נהרו המוני מאמינים בימי הביניים, וגם כיום לא חסרים לה מבקרים. יש שם עוד כמה חדרי תפילה ומוצגים דתיים, אבל עיקר החוויה היה הגובה והנוף - למטה ירוק ולמעלה צוקים גבוהים. לטירה לא עלינו, כי הכניסה לא התאפשרה באותו הזמן, רק נסענו לראות אותה מבחוץ. מחזה מרהיב.
הערב כבר התקרב, למרות האור הרב ששרר בחוץ, וכולנו כבר היינו עייפים. היה יום מאוד מוצלח, אבל עכשיו צריך קצת לנוח.
בוקר חדש. עדיין לא רואים את השמש.
אבל זה לא מונע מאיתנו לצאת ולטייל.
היעד הראשון להיום מעט מרוחק, אז יצאנו מוקדם.
כל יום רביעי (ושבת) מתקיים שוק ססגוני בPérigueux, שנמצאת בצפון האזור, וכיוון שאנחנו מכורים לשווקים, כיוונו את הרכב צפונה.
חנינו ליד הקתדרלה הגדולה - קתדרלת St Front. חלל הקתדרלה מאוד מרשים, עם חלונות מקושטים ועוגב ענקי. שווה הצצה.
ממש לידה משתרע על גבי כמה רחובות וככרות שוק מקסים למכירת מזון - פירות, ירקות, גבינות, יינות, נקניקים ועוד.
בין לבין יש חנויות קטנות וקונדיטוריות (אתם חייבים לטעום את המקרונים!).
אל תוותרו על חווית השווקים, בצרפת ובכלל. זו אחת הדרכים הנפלאות ביותר לראות את החיים האמיתיים, לפגוש את האוכלוסיה המקומית, ולטעום טעמים חדשים. 
אחרי הסתובבות לא קצרה בשוק וטעימת שלל גבינות, המשכנו בסיבוב קצר בעיר. זו עיר יפה, עם סמטאות צרות ומבנים עתיקים. נעים מאוד להסתובב בה.
מזג האוויר מעט השתפר, ושעת הצהריים התקרבה, כך שנכנסנו חזרה לאוטו ונסענו לBrantome - שמוגדרת כ"ונציה של הפריגור". אז ונציה היא לא, אבל כן זורם בתוכה נהר דרון המרשים, ומסביבו שלל מבנים גותיים.
ארוחת הצהריים היתה מאוד מוצלחת ובכלל כל אזור הנהר מנוקד במסעדות קטנות ומבטיחות.
הסיור בעיר (הקטנה למדי) כלל בעיקר את אזור הנהר, שם הבנות נהנו מאוד מהצצה דרך החומות לנהר וחיפוש ברווזים.
אנחנו נהננו מהתפאורה מסביב.
ברווזים ברווזים, בואו הביתה!
מזג האוויר חזר להיות קריר, והחלטנו לסיים את היום ולתת לבנות לנוח קצת בדרך ה(די) ארוכה חזרה לבית.
הבוקר מביא איתו כוחות מחודשים. כצפוי, מזג האוויר סגרירי, אבל כבר התרגלנו.
הבנות כבר איקלמו את המקום וקוראות לבית שלנו בכפר "ה-בית", הן מסתובבות בו מאוד בטבעיות.
גם אנחנו כבר התרגלנו לחיים בכפר צרפתי קטן ונינוח - אמצנו לנו מאפייה מקומית למנת הקרואסון היומית, וכל יומיים לערך מגיע לכיכר הכנסייה אופה הלחמים המקומי ממנו אנחנו קונים לחם טרי ומשובח.
המסלול היום פונה דרומה ממקום מגורנו, לאיזור לוט (Lot).
בירת האזור היא העיר Cahors - עיר גדולה יחסית (מעל 20 אלף תושבים). העיר יושבת על גדות נהר לוט הרחב ויש בה אווירה קצת יותר סואנת משאר הכפרים שבקרנו בהם.
התחלנו בביקור בקתדרלת St Etienne - קתדרלה גדולה ומרשימה, בתוכה ניצבים פסלים מוזהבים וסביבה גינה מטופחת
דחלי, דחלי, דחלילים...
משם המשכנו לכיכר העיר, שלידה לשכת המידע לתיירים - הבנות כצפוי התלהבו מהמזרקה.
עוד סיור קצר בסמטאות העיר העתיקות והיפות, והמשכנו בדרך. אנחנו פחות מתחברים לערים גדולות....
בבוקר של אותו היום, הילדונת בקשה "עוד מערה אחת, וזהו!". במקור לא התכוונו לבקר בעוד מערה, אבל, אם הילדה מבקשת, ובמקרה אנחנו ליד אחת שנחשבת מיוחדת - למה לא?
אז נסענו. למערת Pech Merle שהתגלתה בשנת 1922 ובתוכה יש ציורי קירות ונטיפים. הסיור במערה הוא מודרך, ולרוב בצרפתית (אפשר לקבל חוברת הסברים בשפות אחרות, כולל עברית). במקרה כל הקבוצה שרצתה לסייר במערה דברה אנגלית. כך שהסיור נעשה באנגלית והיה אחד מהטובים ביותר שחווינו.
המערה מאוד מיוחדת וכוללת ציורים ברורים וחללים ייחודיים, וגולת הכותרת היא טביעות רגליים של נער מתקופת המערות. הסיור במערה נמשך כשעה לערך, והביקור בה מוגבל ל700 איש ליום, כך שאם אתם מגיעים בתקופות עמוסות - הזמינו מראש. כך או כך - המערה בהחלט שווה ביקור, וטוב שלא ויתרנו עליה.
אחרי נסיעה קצרה הגענו לאחד הכפרים היפים ביותר שראינו בטיול - Saint Cirq Lapopie
הכפר הקטן יושב גבוה מעל נהר לוט, וכולו בנוי במדרון. חונים למעלה ומתחילים לרדת (או להפך).
המקום מאוד תיירותי - אנחנו ביקרנו מחוץ לעונה, כך שזה לא מאוד הפריע, אבל יש להניח שבעונה הכפר מתמלא בתיירים, ואפשר לראות גם שהוא בנוי לכך - כל הכפר הוא מסעדות או חנויות. לנו, כאמור, זה לא הפריע.
עצרנו לארוחת צהריים מצויינת במסעדה מקומית - אחת הטובות שאכלנו באזור,
והמשכנו לתור את הכפר. אחת האטרקציות בכפר הוא טיפוס לראש גבעה, שעל פסגתה הריסות טירה.
הטיפוס די קליל, הבנות צלחו אותו בקלות, ומלמעלה נשקפים נופים מדהימים של כל העמק
המשכנו להסתובב עוד קצת בסמטאות, בדרכנו חזרה למעלה לחניון. לרדת את העיר זה קל, אבל לעלות חזרה...
הפסקת תה
הבנות כבר היו עייפות, וגם אנחנו קצת הותשנו, כך שהחלטנו לבחור עוד יעד אחד ליום הזה, אבל במרחק של שעה נסיעה לערך, כדי שכולם (טוב, חוץ מהנהג..) יוכלו קצת לנוח.
וכך, לאחר מנוחת צהריים בדרכים, מצאנו את עצמנו בRocamadour - אחד מהכפרים המפורסמים ביותר בדורדון.
רוקמדור נצבת על צוק. גבוה. בראשה טירה עתיקה, מתחת חדרי תפילה ועוד מטה שאר הכפר.
חנינו למטה. בכניסה לכפר.
הכפר עצמו נאה, עם בתים עתיקים ומרצפות אבן. אבל הוא תיירותי להחריד, וכל החנויות עוסקות בתיירים ומה שקשור אליהם. לא ממש התחברנו לאווירה הזו.
בשביל להגיע למעלה, לוקחים מעלית. כן, יש מעלית באמצע הכפר (בתשלום כמובן) שלוקחת אותך הישר לאזור חדרי התפילה. רעיון נחמד מאוד.
בחדרי התפילה אפשר למצוא פסל קטן של "המדונה השחורה", שעבורה נהרו המוני מאמינים בימי הביניים, וגם כיום לא חסרים לה מבקרים. יש שם עוד כמה חדרי תפילה ומוצגים דתיים, אבל עיקר החוויה היה הגובה והנוף - למטה ירוק ולמעלה צוקים גבוהים. לטירה לא עלינו, כי הכניסה לא התאפשרה באותו הזמן, רק נסענו לראות אותה מבחוץ. מחזה מרהיב.
הערב כבר התקרב, למרות האור הרב ששרר בחוץ, וכולנו כבר היינו עייפים. היה יום מאוד מוצלח, אבל עכשיו צריך קצת לנוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה